<h1>הרוקח סימן רס"ו</h1>
<h2>דף ד.</h2>
המשכיר בית לחבירו אם עד שלא מסר המפתחות חל י"ד על השוכר לבדוק. המשכיר בית לחבירו בי"ד ואין המשכיר שם חזקתו בדוק. הכל נאמנים על ביעור חמץ אפילו נשים או עבדים או קטנים. המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק בודק השוכר ולא הוי כמקח טעות.
<h2>דף ו:</h2>
לאחר הכל יבטל כדאמר בפ' א' דפסחים אמר רב יהודה צריך שיבטל ומפ' רבא פן ימצא גלוסקא יפה ודעתו עליה ולאחר זמן איסורו אינו יכול לבטל מו' שעות ולמעלה של י"ד כדאמר ר' אליעזר חמץ אע"פ שאינו ברשותו עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו ועוב' בבל יראה ובל ימצא ואע"ג דארבע זמן סעודה היא מאחר דאינו לא זמן איסורו ולא זמן ביעורו שמא יפשע ולא יבטל על כן יבטל סמוך לבדיקתו בכל לשון שירצה. ירושלמי בפ' כל שעה אמר רבי צריך שיאמר כל חמץ שיש לי בתוך ביתי ואיני יודע בו יבטל. והשבתת שאור מן התורה בביטול אבל הבדיקה מדרבנן. ומה שאומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין לבטיל מרשותי וליהוי כעפרא, דגבי איסור שמבטלו ומפקירו בינו לבין עצמו דיי אבל לגבי ממון בעינן ג' שיפקיר בפניהם בשילהי פר' אין בין המודר (דף מ"ה).
<h2>דף ז:</h2>
אור ארבעה עשר בודקין את החמץ ומסיק רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה ורב חסדאי יליף מגזירה שוה בנר אחד צריך לבדוק. אין בודקין לא לאור חמה ולא לאור לבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר ומסיק אמוראי מפני שיכול להכניסו לחורין ולסדקין והנר אורו לפניו ונמשך אורו. ירושלמי אין בודקין לאור החמה וכי יש החמה בלילה אלא אפי' ביום צריך לבדוק לאור הנר. בתי כנסיות ובתי מדרשות צריך לבודקן שמכניסין שם תינוקות בשבתות ובראשי חדשים. בפ"א דפסחים (דף ד') אמר אביי צורבא דרבנן לא נפתח נגהי ארבסר דלמא ממשכא שמעתתא ואתי לאמנועי ממצוה. אמר רב הבודק צריך שיברך ומסיק הלכתא על ביעור חמץ פי' ביעור כמו ביערתי הקדש מן הבית ולהוציאו מן הבית ואפי' לא ימצא יברך. כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן והולך לחפש פירורין ובעוד שבודק לא יפסיק בשיחה שאינה צורך בדיקה.
<h2>דף ח.</h2>
בודק כל מקום שמכניסין בו חמץ בפרק א' דפסחים חורי הבית העליונים והתחתוני' גג היציע וגג המגדל ורפת ולולין ומתבן ומרפסת צריך בדיקה. רשב"ג אומר מיטה החולקת בתוך הבית ומפסקת צריך בדיקה ומסיק הלכתא חורין העליונים והתחתונים אין צריכין בדיקה אבל חורים האמצעים נוח תשמישן וצריכין בדיקה. חור שבינו לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת וכן זה והשאר מבטלו בלבו אבל בינו לבין ארמאי אינו בודק כלל מפני סכנת כשפים כדתני פלימו. מטה דמידליא הגבוהה צריך לבדוק תחתיה אבל נמוכה אין צריך לבדוק והוא הדין כסאות. בתוס' רשב"ג אומר מטה חוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את הצד החיצון ואינו צריך לבדוק צד הפנימי. ואוצרות יין (ושמן) אין צריכין בדיקה אבל מסתפק מהן צריכות בדיקה אבל שמן יש קבע לאכילה ואין צריך בדיקה ותני ר' חייא אוצרות שכר צריכין בדיקה. זה הכלל תתפוש בידך כל דבר שאין קבע ומסתפק ממנו צריך בדיקה כדאמר רב חסדא בית דגים קטנים יש לבדוק ולא גדולים אבל בית המלח ובית העצים או מקום כבשים או ירקות שיש לו ומקום גבינות צריכות בדיקה יפה.
<h2>דף ט.</h2>
אין חוששין על החמץ שמא גררתו חולדה מבית לבית או ממקום למקום דאם כן מעיר לעיר מחצר לחצר אין לדבר סוף אבל אם ראה שגררו או נחסר לחמו צריך לבדוק כל הבית. ט' צבורי חמץ ואחד של מצה ובא עכבר ולקחו ואין אנו יודעין מאיזה צבור לקח צריך לבדוק כל הבית דדמי לט' חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחד של נבילה ולקח ואינו יודע מאיזה לקח ספיקו אסור, פירש ובא עכבר ולקח היינו סיפא ובנמצא הלך אחר הרוב. שני צבורין אחד חמץ ואחד מצה וב' בתים כאן אחד בדוק ואחד אינו בדוק ובאו שני עכברים אחד לקח חמץ ואחד לקח מצה ונכנסו זה בבית זה והאחר בבית אחר אין צריך לבדוק הבדוק כבר דדמי לב' קופות דאמרינן חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה. צבור של חמץ וב' בתים בדוקים ובא עכבר ונכנס לבית אחד ולא נודע דמי לשני שבילין אם באו בעלי בתים בפעם אחת או בא לשאל עליו ועל חבירו צריכים בדיקה אם בזה אחר זה אין צריך לבדוק. ספק נכנס צריך לבדוק כדאמר בודק עד שמגיע. הניח ט' ומצא י' או י' ומצא ט' צריך לבדוק. הניח חמץ בזוית זה ומצא בזוית אחר אין צריך לבדוק. אמר רבא עכבר נכנס וככר בפיו ונכנס ישראל ומצא פירורין צריך לבדוק כי אין דרכו לפרר, הוא הדין כלב ותרנגול אבל תינוק דרכו לפרר ואין צריך לבדוק כל הבית.
<h2>דף ט:</h2>
בפ' א' דפסחים ומה שמשייר יניחנו בצנעה ומסיק רבא פן תבא חולדה ותטול בפנינו או יניח י' וימצא ט' מה שמשייר באכילתו יניחנו בצנעה אבל מה שבדק או שרפו או מאכילו לבהמתו ולמחר לאחר שיאכל ישרוף מה שיהיה לו ומבטל למחר קודם שיגיע זמן איסורו. יש מבטלין בלילה וגם למחר בביעורו.
